Pyka Family Zemiros

ברכת ילדים

For a girl:

Y’simech Elohim

k-Sarah, Rivka, Rachel, v-Leah

For a boy:

Y’simcha Elohim

k’Ephraim v’chi’Menashe

Yivarech’cha Adonai v’yishmerecha.

Ya’er Adonai panav eilecha v’y’chuneka.

Yisa Adonai panav eilecha v’yasem l’cha shalom.

Some add:

[Viyhi ratzon

milifnei avinu shebashamayim,

sheyiten b’lib’cha

ahavato viyirato,

vetiheye yirat Adonai al panecha

kol yemei chayecha.

Veyiten lecha banim uvanot

tzadikim v’tzadikot

oskim betorah uv’mitzvot.]

לבת:

י ְ שֲׁמֱֳך אֶלׂהִים

כְּשָׁרָ ה רִ בְקָה רָ חֵל ו ְלֱאָהלבן:

י ְ שֲׁמֵך אֶלׂהִים

כֶּאֶפְרַ י ִם ו ְכִמְנ ָ שֶׁה

י ְבָרֶ כְךָ יהוה ו ְי ִ שְׁמְרֶ ךָ:

י ָאֵר יהוה פָּנ ָיו אֵלֶיךָ ו ִיחֻנּ ֶ ךָּ:

י ִ שָּׂא יהוה פָּנ ָיו אֵלֶיךָ ו ְי ָ שֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

יש אומרים:

]ו ִיהִי רָ צוֹן

מִלִּפְנ ֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַי ִם,

שֶׁיּ ִ תֵּן בְּלִבְּךָ

אַהֲבָתוֹ ו ְי ִרְ אָתוֹ,

ו ְתִהְי ֶה י ִרְ אַת יהוה ﬠַל פָּנ ֶיךָ

כֹּל י ְמֵי חַיּ ֶ יךָ.

ו ְי ִ תֶּן לְךָ בָּנ ִים וּבָנוֹת

צַדִּיקִים ו ְצַדִּיקוֹת

עוֹסְקִים בַּתּוֹרָ ה וּבְמִצְווֹת.[

Translation:

For a girl:

May God make you like Sarah, Rebecca, Rachel and Leah.

For a boy:

God make thee as Ephraim and as Manasseh.

Genes is 48:20

The Lord bless thee, and keep thee;

The Lord make His face to shine upon thee, and be gracious

unto thee; The Lord lift up His countenan ce upon thee, and

give thee peace.

Numbe rs 6:24-26

Trans lation source: User-cont ributed (introduc tion for a girl),

rest is from Jewish Publicati on Society Bible (1917) (public

domain)

Some add:

[And may it be the will of our Father in Heaven to give to your

heart, love and awe of God, and may the awe of God be on

your face all the days of your life. And may you be given sons

and daughters who are righteous and are occupied withTorah and God’s commandments.

רִ בּון כָּל הָעולָמִים

רִ בּון כָּל הָעולָמִים אֲדון כָּל הַנּ ְ שָׁמות אֲדון הַשָּׁלום. מֶלֶךְ אַבִּיר. מֶלֶךְ בָּרוּךְ.

מֶלֶךְ גָּדול. מֶלֶךְ דּובֵר שָׁלום. מֶלֶךְ הָדוּר. מֶלֶךְ ו ָתִיק. מֶלֶךְ ז ָךְ. מֶלֶךְ חֵי

הָעולָמִים. מֶלֶךְ טוב וּמֵטִיב. מֶלֶךְ י ָחִיד וּמְיוּחָד. מֶלֶךְ כַּבִּיר. מֶלֶךְ לובֵשׁ

רַ חֲמִים. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. מֶלֶךְ נ ִשגָּב. מֶלֶךְ סומֵךְ נופְלִים. מֶלֶךְ עשה

מַﬠֲשה בְרֵ אשִׁית. מֶלֶךְ פּודֶה וּמַצִיל. מֶלֶךְ צַח ו ְאָדום. מֶלֶךְ קָדושׁ. מֶלֶךְ רָ ם

ו ְנ ִשּא. מֶלֶךְ שׁומֵﬠַ תְּפִלָּה. מֶלֶךְ תָּמִים דַּרְ כּו:

מודֶה אֲנ ִי לְפָנ ֶיךָ ה’ אֱלהַי ו ֵאלהֵי אֲבותַי. ﬠַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר ﬠָשיתָ ﬠִמָּדִי

ו ַאֲשֶׁר אַתָּה ﬠָתִיד לַﬠֲשות ﬠִמִּי ו ְﬠִם כָּל בְּנ ֵי בֵיתִי ו ְﬠִם כָּל בְּרִ יּותֶיךָ בְּנ ֵי

בְרִ יתִי. וּבְרוּכִים הֵם מַלְאָכֶיךָ הַקְּדושִׁים ו ְהַטְּהורִ ים שֶׁעשים רְ צונ ֶךָ. אֲדון

הַשָּׁלום מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלום שֶׁלּו בָּרְ כֵנ ִי בַשָּׁלום. ו ְתִפְקוד אותִי ו ְאֶת כָּל בְּנ ֵי בֵיתִי

ו ְכָל ﬠַמְּךָ בֵּית י ִשרָ אֵל לְחַיּ ִ ים טובִים וּלְשָׁלום:

מֶלֶךְ ﬠֶלְיון ﬠַל כָּל צְבָא מָרום. יוצְרֵ נוּ יוצֵר בְּרֵ אשִׁית. אֲחַלֶּה פָנ ֶיךָ הַמְּאִירִ ים

שֶׁתְּז ַ כֶּה אותִי ו ְאֶת כָּל בְּנ ֵי בֵיתִי לִמְצא חֵן ו ְשכֶל טוב בְּﬠֵינ ֶיךָ וּבְﬠֵינ ֵי כָל בְּנ ֵי

אָדָם ו ְחַו ָה וּבְﬠֵינ ֵי כָל רואֵינוּ לַﬠֲבודָתֶךָ. ו ְז ַ כֵּנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּתות מִתּוךְ רוב

שמְחָה וּמִתּוךְ עשֶׁר ו ְכָבוד וּמִתּוךְ מִעוּט ﬠֲונות. ו ְהָסֵר מִמֶּנּ ִ י וּמִכָּל בְּנ ֵי בֵיתִי

וּמִכָּל ﬠַמְּךָ בֵּית י ִשרָ אֵל כָּל מִינ ֵי חולִי ו ְכָל מִינ ֵי מַדְו ֶה ו ְכָל מִינ ֵי דַלּוּת ו ַﬠֲנ ִיּוּת

ו ְאֶבְיונוּת. ו ְתֵן

בָּנוּ י ֵצֶר טוב לְﬠָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְי ִרְ אָה וּבְאַהֲבָה )ובשמחה(. ו ְנ ִהְי ֶה מְכֻבָּדִים

בְּﬠֵינ ֶיךָ וּבְﬠֵינ ֵי כָל רואֵינוּ. כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוד כִּי לְךָ נ ָאֶה כִּי לְךָ י ָאֶה:

אָנּ ָ א מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים צַוּ ֵ ה לְמַלְאָכֶיךָ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵ ת מְשָׁרְ תֵי ﬠֶלְיון

שֶׁיּ ִ פְקְדוּנ ִי בְּרַ חֲמִים ו ִיבָרְ כוּנ ִי בְּבואָם לְבֵיתִי בְּיום קָדְשֵׁנוּ. כִּי הִדְלַקְתִּי נ ֵרותַי

ו ְהִצַּﬠְתִּי מִטָּתִי ו ְהֶחֱלַפְתִּי שמְלותַי לִכְבוד יום הַשַּׁבָּת. וּבָאתִי לְבֵיתְךָ לְהַפִּיל

תְּחִנּ ָ תִי לְפָנ ֶיךָ שֶׁתַּﬠֲבִיר אַנ ְחָתִי. ו ָאָﬠִיד אֲשֶׁר בָּרָ אתָ בְּשִׁשָּׁה י ָמִים כָּל הַיּ ְ צוּר

ו ָאֶשְׁנ ֶה. ו ָאֲשַׁלֵּשׁ עוד לְהָﬠִיד ﬠַל כּוסִי בְּתוךְ שמְחָתִי. כַּאֲשֶׁר צִוּ ִ יתַנ ִי לְז ָכְרו

וּלְהִתְﬠַנּ ֵ ג בְּי ֶתֶר נ ִ שְׁמָתִי אֲשֶׁר נ ָתַתָּ בִּי:

בּו אֶשְׁבּות כַּאֲשֶׁר צִוּ ִ יתַנ ִי לְשָׁרְ תֶךָ ו ְכֵן אַגִּיד גְּדֻ לָּתְךָ בְּרִ נּ ָ ה. ו ְ שִׁוּ ִ יתִי ה’

לִקְרָ אתִי שֶׁתְּרַ חֲמֵנ ִי עוד בְּגָלוּתִי לְגָאֳלֵנ ִי. וּלְעורֵ ר לִבִּי לְאַהֲבָתֶךָ. ו ְאָז אֶשְׁמור

פִּקּוּדֶיךָ ו ְחֻקֶּיךָ בְּלִי ﬠֶצֶב ו ְאֶתְפַּלֵּל כַּדָּת כָּרָ אוּי וּכְנ ָכון:

מַלְאֲכֵי הַשָּׁלום בּואֲכֶם לְשָׁלום. בָּרְ כוּנ ִי לְשָׁלום ו ְאִמְרוּ בָּרוּךְ לְשֻׁ לְחָנ ִי הֶﬠָרוּךְ.

ו ְצֵאתְכֶם לְשָׁלום מֵﬠַתָּה ו ְﬠַד עולָם אָמֵן סֶלָה:

Translation:

Lord of all the worlds, Master of all souls, Lord of peace,great, blessed and glorious King whose word is peace, King

that art pure and liveth for ever, O Thou that art good and

doeth good, single and alone, King of all power yet clad in

mercy, yea King of all Kings, King That art exalted yet

sustainet h those that have fallen, Who reneweth the work of

the creation, Who redeemeth and deliveret h, King of

Holiness, high and exalted, That heareth prayer, King Whose

way is perfect,

I give thanks before Thee, O Lord my God and the God of my

fathers, for all the loving-ki ndness which Thou hast already

wrought for me and which Thou wilt in future do unto me and

unto all my household and unto all Thy creatures who share

with me in the covenant. Blessed be Thy Angels, holy and

pure, that work Thy will, O Lord of peace. O King whose

possessio n is peace, bless me with peace and ordain for me,

for my household and for all Thy people, the House of Israel,

life, happiness and peace.

O King that ruleth on high over all the hosts, who didst form

us as Thou didst form all the world, I entreat Thy glorious

presence that Thou mayest account me and my household

worthy to find grace and good understan ding in Thy sight,

and in the sight of all the sons of Adam and Eve, to serve

Thee. Pardon and forgive us and our children for all our sins.

Grant us that we may receive each Sabbath in the midst of

joy, plenty and honour, but not in the midst of sin. Remove

from us and our children and from all Israel every manner of

sickness, disease, poverty, humiliati on and dependenc e on

charity. Strengthe n our better feelings to serve Thee in truth,

in awe as well as in love, and let us be honoured in Thy sight

and in the sight of those that behold us, for Thou art the King

of Honour, Thine it is and Thine it beseemeth .

Thou Who art the Supreme King of Kings, bid Thy Angels,

Thy supreme ministeri ng Angels, watch over me in mercy

and bless me as they come into my house on this our holy

day. For I have kindled my lights and I have spread my couch

and I have changed my garments for the glory of the SabbathDay. I have come into Thy house to pour forth my supplicat

ion to Thee that Thou mayest cause all my sorrows to pass

away, and I have testified that in six days Thou hast created

all things. Twice again, yea thrice, will I bear testimony over

the sacred cup in the midst of my joy, as Thou has

commanded me, in order to serve Thee and thus will I tell

forth Thy greatness in song. I have set the Lord before me;

mayest Thou yet have mercy upon me in my exile, redeem

me and rouse my heart to love Thee. Then indeed will I keep

Thine ordinance s and statutes without hindrance , and then

will I pray as is truly due and fitting.

O Ye Angels of peace, come ye in peace, bless me with

peace, bring your blessing to my table ready spread, and be

your going forth for peace, from now and for evermore. Amen,

Selah.

אֵשֶׁת חַי ִל

Eishet Chayil mi yimtza, vrachok mi’pninim michrah.

Batach bah lev ba’alah, vshalal lo yechsar. G’malathu tov v’lo

ra kol y’mei chayeha.

Darsha tsemer ufishtim, vata’as b’chefetz kapeha.

Hay’tah ka-oniyot socher, mimerchak tavi lachma.

Vatakom b’od laila, V’titen teref l’veitah v’chok l’na’aroteha.

Zam’mah sadeh v’tikachehu, mi’pri khapeha nat’ah karem.

Chag’rah b’oz motneha, vat’ametz z’ro’oteha.

Ta’ama ki tov sachrah, lo yichbe valayla nerah.

Yadeha shilcha v’kishor, v’khapeha tam’chu phalech.

Kapah par’sah l’ani, v’yadehah shil’cha la-evyon.

Lo tira l’veitah mishaleg, ki khol beitah lavush shanim.

Marvadim as’tah lah, shesh v’argaman l’vushah.

Nodah bash’arim ba’alah, b’shivto im ziknei aretz.

Sadin as’tah vatimkor, v’chagor nat’nah la’kna’ani.

Oz v’hadar l’vushah, vatischak l’yom acharon.

Piha pat’cha b’chochmah, v’torat chesed al l’shonah.

Tsofiya halichot beita, v’lechem atzlut lo tochel.

Kamu vaneha v’y’ashruhah, ba’alah vay’hal’lah.

Rabot banot asu chayil, v’at alit al kulanah.Sheker hachen v’hevel hayofi, ishah yir’at adonai hi tithalal.

T’nu lah mip’ri yadeha, vihal’luha bash’arim ma’aseha.

אֵשֶׁת חַֽי ִל מִי י ִמְצָא, ו ְרָ חֹק מִפְּנ ִינ ִים מִכְרָ הּ.

בָּֽטַח בָּהּ לֵב בַּﬠְלָהּ, ו ְ שָׁלָל לֹא י ֶחְסָר.

גְּמָלַֽתְהוּ טוֹב ו ְלֹא רָ ע, כֹּל י ְמֵי חַיּ ֶ יהָ.

דָּרְ שָֽׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, ו ַ תַּֽﬠַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.

הָי ְתָה כָּאֳנ ִיּוֹת סוֹחֵר, מִמֶּרְ חָק תָּבִיא לַחְמָהּ.

ו ַ תָּקָם בְּעוֹד לַי ְלָה, ו ַ תִּתֵּן טֶרֶ ף לְבֵיתָהּ ו ְחֹק לְנ ַﬠֲרֹתֶיהָ.

ז ָמְמָה שָׂדֶה ו ַ תִּקָּחֵהוּ, מִפְּרִ י כַפֶּיהָ נ ָטְﬠָה כָּֽרֶ ם.

חָגְרָ ה בְעוֹז מָתְנ ֶיהָ, ו ַ תְּאַמֵּץ ז ְרוֹעֹתֶיהָ.

טָֽﬠֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָ הּ, לֹא י ִכְבֶּה בַלַּֽי ְלָה נ ֵרָ הּ.

י ָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר, ו ְכַפֶּיהָ תָּֽמְכוּ פָֽלֶך.

כַּפָּהּ פָּרְ שָֹה לֶﬠָנ ִי, ו ְי ָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.

לֹא תִירָ א לְבֵיתָהּ מִשָּֽׁלֶג, כִּי כָל־בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנ ִים.

מַרְ בַדִּים ﬠָשׂתָה־לָּהּ, שֵׁשׁ ו ְאַרְ גָּמָן לְבוּשָׁהּ.

נוֹדָע בַּשְּׁﬠָרִ ים בַּﬠְלָהּ, בְּשִׁבְתּוֹ ﬠִם ז ִקְנ ֵי־אָרֶ ץ.

סָדִין ﬠָשׂתָה ו ַ תִּמְכֹּר, ו ַחֲגוֹר נ ָתְנ ָה לַכְּנ ַﬠֲנ ִי.

עוֹז ו ְהָדָר לְבוּשָׁהּ, ו ַ תִּשׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.

פִּֽיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה, ו ְתֽוֹרַ ת חֶֽסֶד ﬠַל לְשׁוֹנ ָהּ:

צוֹפִיּ ָ ה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ, ו ְלֶֽחֶם ﬠַצְלוּת לֹא תֹאכֵל:

קָמוּ בָנ ֶֽיהָ ו ַ יּ ְ אַשְּׁרֽוּהָ, בַּﬠְלָהּ ו ַי ְהַלְלָהּ:

רַ בּוֹת בָּנוֹת ﬠָֽשׂוּ חָֽי ִל, ו ְאַתְּ ﬠָלִית ﬠַל כֻּלָּנ ָה:

שֶֽׁקֶר הַחֵן ו ְהֶֽבֶל הַיֹּ ֽפִי, אִשָּׁה י ִרְ אַת ה׳ הִיא תִתְהַלָּל:

תְּנוּ לָהּ מִפְּרִ י י ָדֶֽיהָ, ו ִיהַלְלֽוּהָ בַשְּׁﬠָרִ ים מַﬠֲשֽׂיהָ:

Translation:

10 A woman of valour who can find? for her price is far above

rubies.

11 The heart of her husband doth safely trust in her, and he

hath no lack of gain.

12 She doeth him good and not evil all the days of her life.

13 She seeketh wool and flax, and worketh willingly with her

hands.

14 She is like the merchant-ships; she bringeth her food fromafar.

15 She riseth also while it is yet night, and giveth food to her

household, and a portion to her maidens.

16 She considereth a field, and buyeth it; with the fruit of her

hands she planteth a vineyard.

17 She girdeth her loins with strength, and maketh strong her

arms.

18 She perceiveth that her merchandise is good; her lamp

goeth not out by night.

19 She layeth her hands to the distaff, and her hands hold the

spindle.

20 She stretcheth out her hand to the poor; yea, she reacheth

forth her hands to the needy.

21 She is not afraid of the snow for her household; for all her

household are clothed with scarlet.

22 She maketh for herself coverlets; her clothing is fine linen

and purple.

23 Her husband is known in the gates, when he sitteth among

the elders of the land.

24 She maketh linen garments and selleth them; and

delivereth girdles unto the merchant.

25 Strength and dignity are her clothing; and she laugheth at

the time to come.

26 She openeth her mouth with wisdom; and the law of

kindness is on her tongue.

27 She looketh well to the ways of her household, and eateth

not the bread of idleness.

28 Her children rise up, and call her blessed; her husband

also, and he praiseth her:

29 ‘Many daughters have done valiantly, but thou excellest

them all.’

30 Grace is deceitful, and beauty is vain; but a woman that

feareth the LORD, she shall be praised.

31 Give her of the fruit of her hands; and let her works praise

her in the gates.

אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא

atkinu seudata dimheminuta shlemata chedvita d’malkakadisha

atkinu seudata d’malka da hi seudata dachakal tapuchin

kadishin uze’er anpin v’atika kadisha atyan l’sada bahadeh.

azamer bishvachin l’metal go pitchin divachakal capuchin

d’inun kadishin

nizamin la hashta biftora chadita uvimnarta tavta dinhara al

reshin

yemina usmola uvenyahu kala b’kishutin azla umanın

ulvushin.

yichabek la ba’ala uvisoda dilah d’avied naycha la yehe

katish katishin.

tzvachin af aktin bteilin ushvitin b’ram anpin chaditin v’ruchin

im nafshin.

chadu sagei yet v’al chada tartei nihora la yimtei uvirchan

dinifshin.

kris shoshvinin avid tikunin l’pasha zinin v’nunin im rachashin.

l’me’evad nishmatin v’ruchin chaditin b’tartein utlatin uvitlata

shivshin.

v’iturin shavin la umalka dileila ditater kola b’kadish kadishin

rishimin ustimin b’go kol almin b’ram atik yomin hala batish

batishin

yehe rava kamei ditishrei al amei diyitanag lishmei bimtikin

v’duvshin.

asader lidroma minarta distima v’shulchan im nahaam

bitzfona arshin.

b’chamra go kasa umidanei asa l’arus va’arusa l’hatkafa

chalashin.

n’ater l’hon citron bimilin yakirin b’shaven Turin d’al gabbie

chamshin.

schinta titatar b’sheet nahamei listar b’vavin titkatar v’zinin

dichnashin.

shvitin ushvikin misavin dirchikin chavilin dimiki’in v’chol zinei

chavusfhin.

אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דִמְהֵימְנוּתָא. שְׁלֵמָתָא חֶדְו ְתָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא: אַתְקִינוּ

סְעוּדָתָא דְמַלְכָּא. דָּא הִיא סְעוּדָתָא דַּחֲקַל תַּפוּחִין קַדִּישִׁין וּז ְﬠֵר אַנ ְ פִּין

ו ְﬠַתִּיקָא קַדִּישָׁא. אַתְי ָן לְסַﬠֲדָא בַּהֲדֵהּ:אֲז ַ מֵּר בִּשְׁבַחִין. לְמֵיﬠַל גּוֹ פִּתְחִין. דְּבַחֲקַל תַּפוּחִין. דְּאִנּוּן קַדִּישִׁין:

נ ְז ַ מִּין לָהּ הַשְׁתָּא. בִּפְתוֹרָ א חַדְתָּא. וּבִמְנ ַרְ תָּא טַבְתָּא. דְּנ ָהֲרָ א ﬠַל רֵ ישִׁין:

י ְמִינ ָא וּשְׂמָאלָא. וּבֵנ ַי ְהוּ כַלָּה. בְּקִשּׁוּטִין אָז ְלָא. וּמָאנ ִין וּלְבוּשִׁין:

י ְחַבֵּק לָהּ בַּﬠְלָהּ. וּבִיסוֹדָא דִילָהּ. דְּﬠָבֵיד נ ַי ְחָא לָהּ. י ְהֵא כַּתִּישׁ כַּתִּישִׁין:

צְו ָחִין אַף ﬠַקְתִין. בְּטֵילִין וּשְׁבִיתִין. בְּרַ ם אַנ ְ פִּין חַדְתִּין. ו ְרוּחִין ﬠִם נ ַפְשִׁין:

. נ ְהוֹרָ א לָהּ י ִמְטֵי. וּבִרְ כָאָן דִּנ ְפִישִׁין:

חֲדוּ סַגֵּי י ֵיתֵי. ו ְﬠַל חֲדָא תַּרְ תֵּי

קְרִ יבוּ שׁוֹשְׁבִינ ִין. ﬠֲבִידוּ תִקּוּנ ִין. לְאַפָּשָׁא ז ִינ ִין. ו ְנוּנ ִין ﬠִם רַ חֲשִׁין:

לְמֶﬠְבַד נ ִ שְׁמָתִין. ו ְרוּחִין חַדְתִּין. בְּתַרְ תֵּין וּתְלָתִין. וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין:

ו ְﬠִטּוּרִ ין, שַׁבְﬠִין לָהּ. וּמַלְכָּא דִּלְﬠֵלָּא. דְּי ִתְﬠַטֵּר כֹּלָא. בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין:

רְ שִׁימִין וּסְתִימִין. בְּגוֹ כָּל ﬠָלְמִין. בְּרַ ם ﬠַתִּיק יוֹמִין. הֲלָא בַּטִּישׁ בַּטִּישִׁין:

י ְהֵא רַ ﬠֲו ָא קַמֵּיהּ. דְּתִּישְׁרֵ י ﬠַל ﬠַמֵּיהּ. דְּי ִתְﬠַנּ ַ ג לִשְׁמֵיהּ. בִּמְתִיקִין ו ְדוּבְשִׁין:

אֲסַדֵּר לִדְרוֹמָא. מְנ ַרְ תָּא דִסְתִימָא. ו ְ שֻׁ לְחָן ﬠִם נ ַהֲמָא. בִּצְפוֹנ ָא אָרְ שִׁין:

בְּחַמְרָ א גּוֹ כַסָּא. וּמְדָאנ ֵי אָסָּא. לְאָרוּס ו ַאֲרוּסָה. לְהַתְקָפָא חַלָּשִׁין:

נ ְﬠַטֵּר לְהוֹן כִּתְרִ ין. בְּמִלִּין י ַ קִּירִ ין. בְּשַׁבְﬠִין ﬠִטּוּרִ ין. דְּﬠַל גַבֵּי חַמְשִׁין:

שְׁכִינ ְ תָּא תִּתְﬠַטָּר. בְּשִׁית נ ַהֲמֵי לִסְטָר. בְּו ָו ִין תִּתְקַטָּר. ו ְז ִינ ִין דִּכְנ ִישִׁין:

שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין. מְסָאֲבִין דִּרְ חִיקִין. חֲבִילִין דִּמְﬠִיקִין. ו ְכָל ז ִינ ֵי חֲבוּשִׁין:

קידוש ליל שבת

yom hashishi vayechulu hashamayim veha’aretz vechol

tezva’am.

Vayechal elohim bayom hashvi’i melachto asher asah.

Vayishbot bayom hashvi’i mikol melachto asher asah.

Vayevarech elohim et yom hashvi’i vayekadesh oto. Ki vo

shavat mikol melachto asher barah elohim la’asot.

Baruch atah adonai, eloheinu melech ha’olam boreh pri

hagafen.

Baruch atah adonai, eloheinu melech ha’olam, asher

kideshanu bemitzvotav veratzah vanu. Veshabat kodsho

beahavah uvratzon hinchilanu, zicaron lema’aseh bereishit.

Ki hu yom techilah lemikraei kodesh, zecher litzeeat

mitzrayim. Ki vanu vahartah veotanu kidashtah mikol

ha’amim. Veshabat kodshecha beahavah uvratzon

hinchaltanu.

Baruch atah adonai, mekadesh ha’shabat.

, ו ַי ְכֻלּוּ הַשָּׁמַי ִם ו ְהָאָרֶ ץ ו ְכָל צְבָאָם.

יוֹם הַשִּׁשִּׁי

ו ַי ְכַל אֱלהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר ﬠָשָׂה. ו ַ יּ ִ שְׁבּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי מִכָּלמְלַאכְתּו אֲשֶׁר ﬠָשָׂה.

ו ַי ְבָרֶ ךְ אֱלהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיﬠִי ו ַי ְקַדֵּשׁ אתוֹ. כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר

בָּרָ א אֱלהִים לַﬠֲשׂוֹת.

, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, בּוֹרֵ א פְּרִ י הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יי

, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו ו ְרָ צָה בָנוּ. ו ְ שַׁבַּת

בָּרוּךְ אַתָּה יי

קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָ צוֹן הִנ ְחִילָנוּ, ז ִ כָּרוֹן לְמַﬠֲשֵׂה בְרֵ אשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה

לְמִקְרָ אֵי קדֶשׁ ז ֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָ י ִם. כִּי בָנוּ בָחַרְ תָּ ו ְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל

הָﬠַמִּים ו ְ שַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָ צוֹן הִנ ְחַלְתָּנוּ.

, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

בָּרוּךְ אַתָּה יי

Translation:

(And it was evening and it was morning) the sixth day.

And the heaven and the earth were finished and all their host.

And on the seventh day God had finished the work which

God had made; and God rested on the seventh day from all

the work which God had made.

And God blessed the seventh day, and hallowed it, because

God rested thereon from all the work which God had created

and made.

With the permissio n of my masters and teachers:

[Some say: With the permissio n of my friends:]

Bless ed art thou, O Lord our God, King of the universe, who

createst the fruit of the vine.

Blessed art thou, O Lord our God, King of the universe, who

hast sanctified us by thy commandments and hast taken

pleasure in us, and in love and favor hast given us thy holy

Sabbath as an inheritance, a memorial of the creation — that

day being also the first of the holy convocations, in

remembrance of the departure from Egypt. For thou hast

chosen us and sanctified us above all nations, and in love

and favor hast given us thy holy Sabbath as an inheritance.

Blessed art thou, O Lord, who hallowest the Sabbath.

כָּל-מְקַדֵּש

Kol mekadesh shvi’i karaui lo, kol shomeir shabbat, kadat

meichalelo, s’choro harbeh m’od al pi fo’alo,

ish al machaneihu v’ish al diglo.

Ohavei adonoy ham’chakim l’vinyan ariel, b’yom hashabbatsisu v’simchu kimkablei matan nachaliel, gam s’u y’daychem

kodesh v’imru la’eil, baruch adonai asher natan menucha

l’amo yisroel.

Dorshei adonai zera avraham ohavo, ham-acharim latzeit min

hashabbat umacharim lavo, usmeichim l’shomro ul-areiv

eiruvo, zeh hayom asah adonai nagila v’nismecha vo.

Zichru torat moshe b’mitzvat shabbat gerusah, charuta layom

ha’shivii, k’challah bein reioteha m’shubatzah, t’horim

yirashuha vikadshua bma’amar kol asher asah, vay’chal

elohim ba’yom ha’shivii melachto asher asah.

Yom kadosh hu m’bo-o v’ad tzeito, kol zera ya’akov

y’chabduhu kidvar hamelech v’dato, lanuach bo v’lismoach

b’ta’anug achol v’shato, kol adat yisroel ya’asu oto.

M’shoch chasdecha l’yodecha eil kano v’nokeim, notrei yom

ha’shvi’i zachor v’shamor lehakeim, samcheim b’vinyan

tavhikeim, yirv’yun mideshen beitecha v’nachal adanecha

tashkeim.

Azor lashovtim bashvi’i becharish u’vakatzir l’olamim, pos’im

bo p’siah ketanah soadim bo l’vareich shalosh p’amim,

tzidkatam tatzhir ka’or shivat hayamim, adonai elohei yisroel

havah tamim, adonai elohei yisroel t’shuat olamim.

Ashkenaz Version:

Kol m’kadeish sh’vi-i koro-ui lo, kol shoimeir shabbos, kados

meichal’loi, s’choroi harbeih m’oid al pi fo’oloi,

ish al machaneihu v’ish al digloi.

Oihavei adoinoy ham’chakim l’vinyan ari-eil, b’yoim

hashabbos sisu v’simchu kimkablei matan nachali-eil, gam

s’u y’daychem koidesh v’imru lo’eil, baruch adoinoi asher

nosan m’nuchoh l’amoi yisro-el.

Doirshei adoinai zera avrohom oihavoi, ham-acharim lotzeis

min hashabbos um’maharim lavoi, usmeichim l’shomroi ul-

oreiv eiruvo, zeh ha-yoim osoh adoinoi nogiloh v’nismechoh

voi.

Zichru toiras moisheh b’mitzvas shabbos gerusah, charusoh

la-yoim ha’shivi-i, k’chaloh bein rei-oiseihoh m’shubotzoh,

t’hoirim yiroshuho vikadshuho b’ma-amar kol asher osoh,vay-chal eloihim ba-yoim ha’shivi-i m’lach’toi asher osoh.

Yoim kodoish hu m’boi-oi v’ad tzeisoi, kol zera ya’akoiv

y’chabduhu kidvar hamelech v’dosoi, lonuach boi v’lismoiach

be-sa’anug ochoil v’shosoi, kol adas yisro-eil ya’asu oisoi.

M’shoich chasd’cha l’yodecho eil kano v’nokeim, notrei yom

ha’shvi-i zachor v’shamor lehakeim, samcheim b’vinyan

tavhikeim, yirv’yun mideshen beisecha v’nachal adanecha

sashkeim.

Azoir lashoivsim bashvi-i bechorish u’vakotzir l’oilamim, pois-

im boi p’sioh ketanoh soi-adim boi l’voreich shalosh pe’amim,

tzidkosom tatzhir k’oir shiv-as hayomim, adoinoi eloihei yisro-

eil hovoh somim, adoinoi eloihei yisro-eil t’shu-as oilomim.

כָּל מְקַדֵּש שְׁבִיﬠִי כָרָ אוּי לוֹ, כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ, שְׂכָרו הַרְ בֵּה מְאֹד

ﬠַל פִּי פָﬠֳלוֹ, אִישׁ ﬠַל מַחֲנ ֵהוּ ו ְאִישׁ ﬠַל דִּגְלוֹ.

אוֹהֲבֵי ה’ הַמְחַכִּים לְבִנ ְי ַָן אֲרִ יאֵל, בְּיוֹם הַשַׁבָּת שִׂישׂוּ ו ְ שִׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן

נ ַחֲלִיאֵל, גַּם שְׂאְוּ י ְדֵיכֶם קֹדֶשׁ ו ְאִמְרוּ לָאֵל, בָּרוּךְ ה’ אֲשֶׁר נ ָתַן מְנוּחָה לְﬠַמּוֹ

י ִ שְׂרָ אֵל.

דּוֹרְ שֵׁי ה’ ז ֶרַ ע אֲבְרָ הָם אֹהֲבוֹ, הַמְאַחֲרִ ים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִ ים לָבֹא,

וּשְׂמֵחִים לְשָׁמְרוֹ וּלְﬠָרֵ ב ﬠֵרוּבוֹ, ז ֶה הַי ַוֹם ﬠָשָׂה ה’ נ ָגִילָה ו ְנ ִ שְׂמְחָה בוֹ.

ז ִכְרוּ תּוֹרַ ת מֹשֶׁה בְּמִצְו ַת שַׁבָּת גְּרוּסָה, חֲרוּתָה לַיּוֹם הַשְּׁבִיﬠִי כְּכַלָּה בֵּין

רֵ עוֹתֶיהָ מְשֻׁ בָּצָה, טְהוֹרִ ים י ִירָ שׁוּהָ ו ִיקַדְּשׁוּהָ בְּמַאֲמַר כָּל אֲשֶׁר ﬠָשָׂה, ו ַי ְכַל

אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיﬠִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר ﬠָשָׂה.

יוֹם קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ ו ְﬠַד צֵאתוֹ, כָּל ז ֶרַ ע י ַﬠֲקֹב י ְכַבְּדוּהוּ כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ ו ְדָתוֹ,

לָנוּחַ בּוֹ ו ְלִשְׂמֹחַ בְּתַﬠֲנוּג אָכוֹל ו ְ שָׁתוֹ, כָּל ﬠֲדַת י ִ שְׂרָ אֵל י ַﬠֲשׂוּ אוֹתוֹ.

מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹודְﬠֶיךָ אֵל קַנּוֹא ו ְנֹקֵם, נוֹטְרֵ י יוֹם הַשְּׁבְיﬠִי ז ָכוֹר ו ְ שָׁמוֹר לְהָקֵם,

שַׂמְּחֵם בְּבִנ ְי ַן שָׁלֵם, וּבְאוֹר פּנ ֶיךָ תַּבְהִיקֵם, י ִרְ ו ְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶך ו ְנ ַחַל ﬠֲדָנ ֶיךָ

תַשְׁקֵם.

ﬠֲזוֹר לַשׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיﬠִי בֶּחָרִ ישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלָמִים, פּוֹסְﬠִים בּוֹ פּסִיﬠָה קְטַנּ ָ ה,

סוֹﬠֲדִים בּוֹ לְבָרֵ ךְ שָׁלֹשׁ פָּﬠָמִים, צִדְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְﬠַת הַיּ ָ מִים, ה’

אֱלֹהֵי י ִ שְׂרָ אֵל הָבָה תָמִים, ה’ אֱלֹהֵי י ִ שְׂרָ אֵל, תְּשׁוּﬠַת עוֹלָמִים.

Translation:

Who duly keeps Sabbath, who welcomes the Bride,

Who truly protects her, God’s Law for his guide,

A guerdon as Abram’s his faith shall provide:Who yearn for Ariel rebuilded once more,

Take Sabbath in joy from the Torah’s rich store,

Come, lovers of God, let us praise and adore

Our God Who gave rest to His people of yore.

O seek Him, ye children of Abram His friend,

Be glad Sabbath’s frontiers and bounds to defend,

Too late is her coming, too soon is her end,

This day of God’s making: let gladness ascend!

God’s Law gave us Sabbath His Law be obeyed

A bride ‘mid her maids in fair samite arrayed;

The pure are her heirs, they proclaim as ’tis said

“God rested and blessed all His works He had made.”

All holy her night and all holy her day:

Then come, sons of Jacob, your King’s word obey

Rejoi ce o’er your flagons, with feasting be gay,

All Israel united to rest and to pray.

Who know Thee, who guard Sabbath’s twofold behest,

O grant them Thy mercy, O shorten their quest

For Salem rebuilt; in Thy light be they blest,

By Thy streams of delight bring them safely to rest.

Nor sowing nor reaping their Sabbath profanes;

They rest and they feast thrice with grateful refrains:

Their goodness a sevenfold radiance remains,

Their stronghol d the Lord Who eternally reigns.

[This stanza contained in manuscripts but not most printings]:

Thy word make us pure as the sky, Thy pure veil!

O let Thy grace guide us as herds in the dale,

Reposing at ease, while the moonbeams grow pale,

On meads by still streams whose cool waters ne’er fail.

מנוּחָה ושִמחָה

M’nuha v’simha, or lay’hudim,

Yom shabbaton yom mahamadim.

Shom’rav v’zokh’rav heima m’idim

Ki l’shisha kol b’ru’im v’om’dim.

Sh’mei shamayim, erets v’yamim,Kol ts’va marom g’vohim v’ramim,

Tanin v’adam v’hayat r’eimim,

Ki v’yah adonai tsur olamim.

Hu asher diber l’am s’gulato,

Shamor l’kad’sho mibo’o v’ad tseito.

Shabbat kodesh, yom hemdato,

Ki vo shavat mikol m’lakhto.

B’mitsvat shabbat eil yahalitsakh.

Kum k’ra eilav yahish l’am’tsakh

Nishmat kol hai v’gam na’aritsakh,

Ekhol b’simha ki kh’var ratsakh.

B’mishneh lehem v’kiddush raba,

B’rov mat’amim v’ruah n’diva,

Yizku l’rav tuv hamit’an’gim bah

B’viat go’eil l’hayei ha’olam haba.

מְנוּחָה ו ְ שִׂמְחָה אוֹר לַיּ ְ הוּדִים,

יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחֲמַדִּים,

שׁוֹמְרָ יו ו ְזוֹכְרָ יו הֵֽמָּה מְﬠִידִים,

כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים ו ְעוֹמְדִים.

שְׁמֵי שָׁמַֽי ִם אֶֽרֶ ץ ו ְי ַ מִּים,

כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים ו ְרָ מִים,

תַּנּ ִ ין ו ְאָדָם ו ְחַיּ ַ ת רְ אֵמִים,

כִּי בְּי ָהּ י ְי ָ צוּר עוֹלָמִים.

הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְﬠַם סְגֻלָּתוֹ,

שָׁמוֹר לְקַדְּשׁוֹ מִבּוֹאוֹ ו ְﬠַד צֵאתוֹ,

שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ יוֹם חֶמְדָּתוֹ,

כִּי בוֹ שָֽׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ.

בְּמִצְו ַת שַׁבָּת אֵל י ַחֲלִיצָךְ,

קוּם קְרָ א אֵלָיו י ָחִישׁ לְאַמְּצָךְ,

נ ִ שְׁמַת כָּל חַי ו ְגַם נ ַﬠֲרִ יצָךְ,

אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה כִּי כְבָר רָ צָךְ.

בְּמִשְׁנ ֶה לֶֽחֶם ו ְקִדּוּשׁ רַ בָּה,

בְּרֹב מַטְﬠַמִּים ו ְרֽוּחַ נ ְדִיבָה,

י ִז ְכּוּ לְרַ ב טוּב הַמִּתְﬠַנּ ְ גִים בָּהּ,

בְּבִיאַת גּוֹאֵל לְחַיּ ֵ י הָעוֹלָם הַבָּא.

Translation:O light of gladness, O light of gladness,

Peace unto Israel,

Sabba th day of bliss, weave thy magic spell,

Weave thy magic spell.

All they who guard thee, all they who guard thee,

With raised cup do tell,

Tell of six days toil, earth from chaos raised

Build ed firm and well.

Blue skies and green fields, blue skies and green fields,

Ocean ’s unceasing tide.

Glori ous hosts of heaven, beaming far and wide,

Beami ng far and wide.

Might y whales and dragons fierce, mighty whales and

dragons fierce,

Then man, to tame their pride:

God’s hand formed them all, sure His works abide,

Sure His works abide.

He spake to Israel, He spake to Israel,

Chose n for this behest,

‘Till night’s stars shine bright guard My Sabbath blest,

Guard My Sabbath blest.’

O day delightfu l, O day delightfu l,

Day which our God loved best,

God Himself on thee from His toil did rest,

From His toil did rest.

Ye faint and wearied, ye faint and wearied,

Sabba th soon make you strong!

Call on God, to Him strength and might belong,

Stren gth and might belong.

Sing loud His praises, sing loud His praises,

Sing mid the Angel throng,

Then go, eat in peace, He hath heard your song,

He hath heard your song.

Twin loaves and good cheer, twin loaves and good cheer,

Goblets of ruby wine,

Bid thy guests sing loud, praise His gifts divinePraise His gifts divine.

His grace will bless thee, His grace will bless thee,

True Sabbath bliss be thine

Soon to greet our King, sprung from David’s iiu

Sprung from David’s line.

מַה יּ ְ דִידוּת

Mah yedidut m’nuchatech, at Shabbat hamalkah. B’chen

narutz likratech. Boi, kallah n’suchah. L’vush bigdei hamudot,

lehadlik ner bivracha, vateichel kol ha’avodot lo ta’asu

m’lacha.

L’hit’aneg b’ta’anugim, barburim u’slav v’dagim.

Me’erev mazminim kol minei mat’amim, mib’od yom

muchanim tarnegolim mefutamim. V’learoch kamah minim,

shetot yeynot mevushamim, ve’tafnukei ma’adanim b’chol

shalosh pa’amim.

L’hit’aneg…

Nachalat Ya’akov yirash b’li m’tzarim nachala, vichab’duhu

ashir varash v’tizku lig’ula. Yom Shabbat im tishmoru,

vih’yitem li s’gulah, sheshet yamim ta’avodu uvash’vi’i nagila.

L’hit’aneg…

Chafatzecha asurim v’gam lachashov cheshbonot, hirhurim

mutarim ulishadech habanot. V’tinok l’lam’do sefer,

lam’natzeach binginot, v’lahagot b’imrei shefer b’chol pinot

umachanot.

L’hit’aneg…

Hiluchach t’hi b’nachat, oneg kara laShabbat, v’hasheina

m’shubachat k’dat nefesh m’shivat. B’chen nafshi l’cha orgah,

v’lanuach b’chibat, kashoshanim sugah, bo yanuchu ben

uvat.

L’hit’aneg…

Me’ein olam habah yom Shabbat m’nucha, kol hamit’an’gim

bah yizku l’rov simcha. M’chev’lei mashiach yutzalu lirvacha,

p’duteinu tatzmiach v’nas yagon v’anacha.

L’hit’aneg…

מַה יּ ְ דִידוּת מְנוּחָתֵךְ, אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה, בְּכֵן נ ָרוּץ לִקְרָ אתֵךְ, בּֽוֹאִי כַלָּה

נ ְסוּכָה, לְבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת, לְהַדְלִיק נ ֵר בִּבְרָ כָה, ו ַ תֵּֽכֶל כָּל הָﬠֲבוֹדוֹת, לֹאתַﬠֲשׂוּ מְלָאכָה.

לְהִתְﬠַנּ ֵ ג בְּתַﬠֲנוּגִים בַּרְ בּוּרִ ים וּשְׂלָו ו ְדָגִים.

מֵﬠֶֽרֶ ב מַז ְמִינ ִים, כָּל מִינ ֵי מַטְﬠַמִּים,

מִבְּעוֹד יוֹם מוּכָנ ִים, תַּרְ נ ְגוֹלִים מְפֻטָּמִים, ו ְלַﬠֲרֹךְ כַּמָּה מִינ ִים, שְׁתוֹת י ֵינוֹת

מְבֻשָּׂמִים, ו ְתַפְנוּקֵי מַﬠֲדַנּ ִ ים, בְּכָל שָׁלֹשׁ פְּﬠָמִים.

לְהִתְﬠַנּ ֵ ג…

נ ַחֲלַת י ַﬠֲקֹב י ִירָ שׁ, בְּלִי מְצָרִ ים נ ַחֲלָה, ו ִיכַבְּדֽוּהוּ ﬠָשִׁיר ו ָרָ שׁ, ו ְתִז ְכּוּ לִגְאֻלָּה,

יוֹם שַׁבָּת אִם תִּשְׁמֹֽרוּ, ו ִהְי ִֽיתֶם לִי סְגֻלָּה, שֵֽׁשֶׁת י ָמִים תַּﬠֲבֹֽדוּ, וּבַשְּׁבִיﬠִי

נ ָגִֽילָה.

לְהִתְﬠַנּ ֵ ג…

חֲפָצֶֽיךָ בּוֹ אֲסוּרִ ים, ו ְגַם לַחֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת, הִרְ הוּרִ ים מֻ תָּרִ ים, וּלְשַׁדֵּךְ הַבָּנוֹת,

ו ְתִינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵֽפֶר, לַמְנ ַ צֵּֽחַ בִּנ ְגִינוֹת, ו ְלַהֲגוֹת בְּאִמְרֵ י שֶֽׁפֶר, בְּכָל פִּנּוֹת

וּמַחֲנוֹת.

לְהִתְﬠַנּ ֵ ג…

הִלּוּכָךְ תְּהֵא בְנ ַֽחַת, עֹֽנ ֶג קְרָ א לַשַּׁבָּת, ו ְהַשֵּׁנ ָה מְשֻׁ בַּֽחַת, כְּדָת נ ֶֽפֶשׁ מְשִׁיבַת,

בְּכֵן נ ַפְשִׁי לְךָ ﬠָרְ גָה, ו ְלָנֽוּחַ בְּחִבַּת, כַּשּׁוֹשַׁנּ ִ ים סוּגָה, בּוֹ י ָנֽוּחוּ בֵּן וּבַת.

לְהִתְﬠַנּ ֵ ג…

מֵﬠֵין עוֹלָם הַבָּא, יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה,

כָּל הַמִּתְﬠַנּ ְ גִים בָּהּ, י ִז ְכּוּ לְרֹב שִׂמְחָה, מֵחֶבְלֵי מָשִֽׁיחַ, יֻצָּֽלוּ לִרְ ו ָחָה,

פְּדוּתֵֽנוּ תַצְמִֽיחַ, ו ְנ ָס י ָגוֹן ו ַאֲנ ָחָה.

לְהִתְﬠַנּ ֵ ג…

Translation:

How sweet thy precious gift of rest

Queen Sabbath, cherished far and wide!

Let us speed in thy quest,

Haste , we’ll greet our pure bride

Decke d in splendid robes to meet her.

To our homes the lamp shall be her sure guide.

Labou r o’er, we will greet her.

Cease your toil, at home in peace abide.

Let’s rejoice to-day with viands fairest

Set in choice array, with morsels rarest,

Fat capons, quails and fish,

Each upon a lordly dish.

Each Friday busy housewive s allBake dainties for the Sabbath fare.

Ere the evening shades fall;

Plump est fowls, deft, they prepare ;

Crisp est pie and sweetest pasty,

Spice d hippocras to drink and wines rare,

Morse ls rich, comfits tasty,

Thric e the poor our Sabbath feasts shall share.

Let’s rejoice.. .

Gain Jacob’s heritage divine,

From sorrow set thy spirit free

And redemptio n be thine;

Rich or poor though thou be

Keep thy Sabbath God ordained.

Mid his chosen folk He sure will bless thee.

Six days’ toil not disdained ,

Take thy Sabbath rest in joyous glee,

Let’s rejoice.. .

From week-day needs thou shalt refrain,

O Merchant, pondering o’er thy schemes ;

Soft thoughts be thy gain,

Daugh ter’s bridal thy dreams;

Teach thy son our ancient glory;

(Isra el’s minstrel- king shall chaunt him sweet themes)

Israe l’s wandering s thy story,

Till thy boy with emulation gleams.

Let’s rejoice.. .

Tread softly, woo the Sabbath’s calm,

Queen Sabbath, happiness her name;

Yield to slumber’s rare balm

So His Law heals thy frame

For her rest my soul is pining,

Sweet repose I seek, engirt with love’s flame,

Mid white lilies reclining ;

Lads and lasses, Sabbath peace acclaim!

Let’s rejoice.. .

True vision of Paradise to be,Thrice welcome, restful Sabbath day,

All whose hearts beat for thee,

Time unending shall play,

Earth’s sore travail never heeding,

Save us ere we perish in the dense fray,

Our redemption soon speeding,

Then will tears and sighings fade away.

Let’s rejoice…

יום זה לישראל

Yom zeh le’yisrael orah vesimchah, Shabbat menuchah.

(Chorus in many versions).

Tzivita pekudim, bema’amad har sinai. Shabbat umo’adim,

lishmor bechol shanai. La’aroch lefanai, maseit ve’arucha.

Shabbat menuchah.

Hemdat haLevavot l’umah sh’vurah, Linfashot n’chavot

neshamah yeteirah, L’nefesh m’tzeirah yasir anachah,

Shabbat menucha.

Kidashta beirachta, oto mikol yamim. B’sheishet kilita

m’lechet olamim. Bo matzu agumim, hashkeit uvitcha.

Shabbat menucha.

L’isur melacha, tzvitanu nora. Ezkey hod melucha, im

shabbat eshmorah. Akriv shai lamora, mincha merkacha.

Shabbat meucha.

Ve’ashir arach lach, benigun vene’eema, mul tiferet gadlach,

nafshi lach kamah, lisgulah temima, kayem havtacha.

Shabbat menucha.

Ratza tefilati, kemo korban nachshon, veyom menuchati,

berina uvsason, chaviv kivat ishon, berov hatzlacha.

Shabbat menucha.

Yishecha kivinu, yah adir adirim, ben david malkenu, shlach

na leivrim, veyikra ledrorim, ruach vehanacha.

Shabbat menucha.

Ana elyon norah, hebitah aneinu, padenu bemehera,

chanenu chanenu, samach nafsheinu, beor vesimcha.

Shabbat menucha.

Chadeish mikdasheinu zachra naherevet. Tuvcha moshieinutena lanehtzevet. B’shabbat yoshevet, b’zemer u’shvacha.

Shabbat menucha.

Zachor kadosh lanu, bizchut yekarat hayom, shmor na otanu,

bayom zeh uvchol yom, dodi tzach veayom, tavi rucha.

Shabbat menucha.

Kol rina vishua, leyisrael hishmiah, bevo chezyon teshua, tzur

matzmiach yeshua, or shimshi hofia, tamid hazricha.

Shabbat menucha.

יוֹם ז ֶה לְי ִ שְׂרַ אֵל אוֹרָ ה ו ְ שִׂמְחָה שַׁבָּת מְנוּחָה.

צִוּ ִ יתָ פִּקּוּדִים בְּמַﬠְַמַד הַר סִינ ַי,

שַׁבָּת וּמוֹﬠֲדִים לִשְׁמוֹר בְּכָל שָנ ַי,

לַﬠֲרוֹך לְפָנ ַי מַשְׂאֵת ו ַאֲרוּחָה,

שַׁבָּת מְנוּחָה.

חֶמְדַּת הַלְבָבוֹת לְאֻמָּה שׁבוּרָ ה,

לִנ ְפָשׁוֹת נ ִכְאָבוֹת נ ְ שָׁמָה י ְתֵרָ ה,

לְנ ֶפֶשׁ מְצֵרָ ה י ָסִיר אֲנ ָחָה,

שַׁבַּת מְנוּחָה.

קִדַּשְׁתָּ בֵּרַ כְתָּ אוֹתוֹ מִכָּל י ָמִים,

בְּשֵׁשֶׁת כִּלִּיתָ מְלֶאכֶת עוֹלָמִים,

בּוֹ מָצְאוּ ﬠֲגוּמִים הַשְקֵט וּבִטְחָה,

שׁבָּת מְנוּחָה.

לְאִסּוּר מְלָאכָה צִוּ ִ יתָנוּ נוֹרָ א,

אֶז ְ כֶּה הוֹד מְלוּכָה אִם שָׁבָּת אֶשְׁמֹרָ ה,

אַקְרִ יב שַׁי לַמּוֹרָ א מִנ ְחָה מֶרְ קָחָה,

שַׁבַּת מְנוּחָה.

ואשיר אערך לך, בנגון ונעימה,

מול תפארת גדלך, נפשי לך כמה,

לסגלה תמימה, קים הבטחה,

שבת מנוחה.

רצה תפלתי, כמו קרבן נחשון,

ויום מנוחתי, ברנה ובששון,

חביב כבת אישון, ברוב הצלחה,

שבת מנוחה.

ישעך קוינו, יה אדיר אדירים,בן דוד מלכנו, שלח נא לעברים,

ויקרא לדרורים, רוח והנחה,

שבת מנוחה.

אנא עליון נורא, הביטה עננו,

פדנו במהרה, חננו חננו,

שמח נפשנו, באור ושמחה,

שבת מנוחה.

חַדֵּשׁ מִקְדָּשֵׁנוּ ז ָכְרָ ה נ ֶחֶרֶ בֶת,

טוּבְךָ מוֹשִׁיﬠֵנוּ תְּנ ָה לַנּ ֶ ﬠֱצֶבֶת,

בְּשַׁבָּת יוֹשֶׁבֶת בִּז ְמִיר וּשְׁבָחָה,

שַׁבַּת מְנוּחָה.

זכור קדוש לנו, בזכות יקרת היום,

שמור נא אותנו, ביום זה ובכל יום,

דודי צח ואיום, תביא רוחה,

שבת מנוחה.

קול רנה וישועה, לישראל השמיעה,

בבא חזיון תשועה, צור מצמיח ישועה,

אור שמשי הופיעה, תמיד הזריחה,

שבת מנוחה.

Translation:

Your gift to those who strive with You

is joy and light: Shabbat Menucha.

Certa in of Your holy ways You revealed to us at Sinai

Shabb at and other holy days

we are to keep as You commanded You send your healing

rays

accep t our human ways:

Shabb at Menuchah

Charm is Shabbat for the heart

for the poor and broken people

if all week we were depressed additiona l souls are ours on

Shabbat to help our anxious moods

breat he a relaxing sigh:

Shabb at Menuchah

Conse crated bride You blessedall other days gave her their blessing

in the sixth and final phase You finished global creation There

found the sorrowing calm and security:

Shabb at Menuchah

Let go of every form of toil

You in Your kindness have commanded

regal auras shine from us

when we keep Shabbat as is wanted I offer holy gifts

a fragrant sacrifice :

Shabb at Menuchah

What songs of love could I perform with rhythm and harmony

and music

to please your presence holy God? My soul delights in her

surrender Do keep that promise God

to your beloved folk:

Shabb at Menuchah

Recei ve my worship blessed God as if it was my life I offered

This restful, blissful Shabbat day with ample joy and sweet

elation we feel secure and loved

in Your protectio n God:

Shabb at Menuchah

Your salvation do we trust

Yah God most powerful and mighty

David ’s heirs – do send them soon

to those who do transcend conventio n Let Freedom be

proclaime d

and with it space that’s safe:

Shabb at Menuchah

Aweso me God who is most High do look for us and give an

answer redeem this troubled planet soon be kind and

manifest Your caring revive our trust in You

with light and blissfuln ess:

Shabb at Menuchah

Cheri sh and Renew Your house enough the years it was in

shambles With Your compassio n Gentle God console the

grieving ones in sorrow who puts her grief asideto sing You Shabbat songs:

Shabb at Menuchah

Zealo us to treasure this holy day keep us well in your

remembran ce

prote ct and guard us wondrous God

This day and every other day Beloved do respond

and grant deliveran ce:

Shabb at Menuchah

Could celebration’s welcome song be heard by Israel and her

neighbors

When that vast vision is fulfilled and all the world is safe from

terror Our light has dawned this day

and shines in every way:

Shabbat Menuchah.